באשמורת התיכונה

DESCRIPT:
בכל לילה שלש אשמורות. לכל אשמורת-סוד. לאשמורת הראשונה: בים, אדוות קטנות נשברו. וגם הוא, כמעט. רצה להיכנס לים. אבל אסור היה לו. לא מפקירים נשק. ואין לו. מי. שישמור עליו. בזמן שהוא נסדק— אל תוך איתני הטבע. עדיאל צוקר. בית שאן, עמק המעיינות. ישראל. תשפ”ג. לאשמורת התיכונה: “למה את מתכוונת?!” נחרדה גוהר והביטה בפני התינוק. מבטו שוטט, עיניו מצומצמות. “למה הוא שותק? ולמה העיניים שלו כאלו מרחפות?! מה עשית לו?” גוהר מליריזדה. בורוג’רד, פרובינציית לורסתאן, איראן. תש”א. ולאשמורת הבוקר: אין מצב. לא יתבטל כלום. האמת תנצח. החזיק מבט קפוא בגרנינה. רכן אליה, שבר את השדרה, הריח תום, צחוק של ילדים. שמות ההורים: נתי והילה זרגרי. נתי זרגרי. מושב ירדנה, עמק המעיינות. ישראל. תשפ”ג. “באשמורת התיכונה” – סיפור משפחתי מרתק, תוסס, מנחם ומרגש בניחוח ים תיכוני, שנרקם מתוך חרבות של ברזל. יצירה ייחודית סוחפת, מעוררת השראה ומחשבה, מאחה קרעים ומחברת לבבות. הספר נכתב באהבת ישראל, בדמע ובתקווה בידי מיכל פרץ יהודה- סופרת רב תחומית מוערכת, שמביאה את הקסם היהודי המזרחי ממחוזות ילדותה וזורה אותו כרסיסי מזור על עם ישראל. מומלץ מאוד לקריאה בכל עת, ובעיקר- בזמן האשמורת התיכונה. -- מהכריכה האחורית.

COPIES