אדם שיש לו שעה : על תפילה אישית ומתוכה

תקציר:
לעולם לא אשכח את חילופי הדברים שהכירו לי לראשונה את התפילה האישית. שמעתי רב שסיפר: "חזרתי בתשובה בלילה שבו מכר השפיע עלי לצאת ליער בשעת חצות ולדבר במילים משלי עם השם יתברך". "ומה", התקוממתי, "השם ענה לך?" הוא המתין רגע, שהציניות שלי תשקע, ואז השיב בשקט: "השם הקשיב. וכשהשם מקשיב, דברים רבים מתרחשים". הכנות שבדברים טלטלה אותי. הלב שלי פרפר. אפשר לצאת מקליפת המציאות המורגלת והמנותקת - אל חיים שיש בהם נגיעה ותחושה? שעה לאחר מכן עמדתי בקצה רחוב שומם, בקור צורב, ובמילים מהססות, כמו תינוק שרק לומד לדבר, אמרתי: "ריבונו של עולם, אם זה בסדר, ואם זה מותר גם לי, הייתי רוצה לדבר איתך..." והוא הקשיב לי. והוא ענה לי. ועזר לי לדבר איתו ימים רבים מאז... צמתים של בלבול ורגעים של נגיעה, שעות של ניתוק ומילים נולדות, בהלות גדולות וכאבים קטנים, אור וחושך וצללים, וזמנים של קרבה מופלאה. ממגוון זוויות וחוויות, מחייהן של כל מיני נפשות, מצוטטת התפילה האישית בספר הזה, להיכרות ולהעמקה. למד מקורות, ציטוטים וביאורים על מהותה ושורשיה, היא מובאת בשפה פרטית וקרובה ללב, המזמינה כל קורא להצטרף. -- מהכריכה האחורית

עותקים